efiziv@efiziv.co.il

 



הרפואה במיתולוגיה היוונית
 
1.כללי
 
 
שבועת היפוקראטס המקורית מתחילה במשפט   "אני נשבע בשם אפולוהמרפא, בשם אסקלפיוס, היגיאה ופנקיאה  וכל האלים והאלות עדי, כי אקיים את השבועה הזאת דלהלן כמיטב שיפוטי ויכולתי..."
נוסח השבועה המקורי עבר אמנם שנויים רבים ואינו מקובל היום בנוסחו העתיק, אך מרתקת העובדה שהשבועה מתחילה באזכור שמם של אלי הרפואה במיתולוגיה היוונית. יתרה מזו, היפוקראטס עצמו (460 – 377 לפנה"ס), מתפאר בהיותו דור 18 לאסקלפיוס. גם אריסטו (384 – 322 לפנה"ס) , גדול הפילוסופים של יוון כותב כי הוא דור 16 לבנו של אסקלפיוס , מכאון.
 
ובכן , הזכרנו כאן כמה וכמה שמות, כולם רופאים ידועים במיתוס היווני וננסה לעשות סדר בהבהרת הדמויות הרבות, ואחרות נוספות, אשר לכולן תכונות של רפוי.
 
המיתולוגיה היוונית מביאה את סיפורם של אלי האולימפוס הראשיים – תריסר במספר , אשר  מנהלים את ענייני העולם. כל אל  אחראי על תחומים רבים, לעתים ללא קשר בניהם. האלים הראשיים האלה אינם עוסקים בפועל בבצוע המתחייב מתפקידם ותוארם. ארטמיס , אלת הירח אינה מאירה את הלילה. עושה זאת עבורה סלנה. אפולו, אל השמש, אינו מעביר את השמש יום יום ממזרח למערב – עושה זאת עבורו הליוס (סול אצל הרומאים) . כך גם בתחום הרפואה. אפולו נחשב, בין שאר תואריו, תכונותיו ותפקידיו הרבים – אל הרפואה, ולכן שבועת היפוקראטס מתחילה באזכור שמו של האל היווני הגדול. ברם, את פעולות הרפוי עצמן עושים צאצאיו ובראשם בנו אסקלפיוס . במקביל לתוארו של אפולו כאל הרפואה מוזכר במקורות גם שמו של  פאון "הרופא של האולימפוס". בקרבות בין האלים האולימפים לקודמיהם, הטיטאנים, נפצע אל המלחמה ארס, ופאון ריפא אותו. היות ואין מחלות אצל האלים והם חיים לנצח אין לפאון שום פעילות ושמו נקשר ,מאוחר יותר, לאפולו עצמו ולבנו, אסקלפיוס, כפי שיובהר בהמשך.
 
2. לידתו וחינוכו של אסקלפיוס
 
על פי המיתוס היווני,הוליד אפולו את בנו הרופא בניתוח הקיסרי הראשון בעולם, אותו ביצע בעצמו. אהובתו של אפולו, קורוניס, הרתה לו, ולמרות זאת החליטה להינשא לאהובה, בן תמותה. ברב זעמו, הרג אותה אפולו, לא לפני שיילד מרחמה את בנו לו קרא אסקלפיוס. ישנן מספר גרסאות בספרות לגבי האופן בו מצאה קורוניס את מותה ולגבי זהותו של מבצע הרצח , אך  תאור אפולו כמיילד בנו אחיד אצל כולם.
את חינוכו של בנו הפקיד אפולו בידי הקנטאור כירון. כירון אמנם היה קנטאור – חצי סוס חצי אדם – אך לא נמנה על עדת הקנטאורים הידועה, שרמתה השכלית והאנושית הייתה ירודה, כיאה ליצורים שאינם בני אדם ממש. כירון היה בנו של   הטיטן קרונוס, אשר התאהב בפיליריה, בתו של אוקיינוס. כדי להתחמק מעיניה הבולשות של אשתו, לבש קרונוס תחפושת של סוס ובמסווה זה תינה אהבים עם אהובתו. לא ייפלא איפא כי לכן בנם, כירון, נולד כשמחצית מגופו הייתה של סוס . למרות זאת היה ידוע בהשכלתו הכללית והרפואית הרחבה . את חינוכו קיבל מידי האלים עצמם ונחשב לרופא רב כישרון ולמחנך מבוקש. כמה מגיבורי המיתולוגיה ישבו אצלו שנים במערה שלו ושתו בצמא את דברי חכמתו. עליהם נמנו אכילס, גיבור היוונים במלחמת טרויה, יאסון , מפקד ספינת הארגונאוטים, אקטאון הצייד, ואחרים. כאמור, אסקלפיוס, מי שעתיד להיות אל הרפואה עצמו, למד אצלו את המקצוע .
דמותו של כירון הקנטאור נקבעה על ידי היוונים כמסמלת את מזל קשת. הקשת מופיע כקנטאור הדורך את קשתו. כירון אכן לימד את כל תלמידיו גם את אמנות הקשת והחץ. כמו כן אחד הכוכבים במזל קשת נקרא כירון.
 
3. אסקלפיוס וצאצאיו
 
אסקלפיוס נשא אישה והוליד שני בנים, מאכאון ופודאליריוס , אותם לימד בעצמו את רזי הרפואה. שני הבנים השתתפו במלחמת טרויה, בצד היוונים, ומוזכרים ב"איליאדה" להומרוס בתוארם כבנים ל"רופא נטול הפגמים" .
מאכאון ריפא את מנלאוס, בעלה של הלנה היפה , אשר בעטיה פרצה המלחמה בין יוון לטרויה. בעת שטיפל במנלאוס, נפצע מאכאון עצמו מחץ שנורה מחומות טרויה על ידי פאריס עצמו, אותו פאריס שחטף את הלנה. נסטור, זקן הלוחמים אמנם טיפל בו אך בהמשך המלחמה, נהרג מאכאון ונסטור קבר אותו , לאחר המלחמה בעירו, שם הוקם לכבודו מקדש אשר יוחסו לו סגולות רפוי. אחיו , פודאליריוס שימש גם הוא כרופא ומנתח במלחמה ושרד אותה.
 
לאסקלפיוס היו גם שתי בנות, אחיות לשני הרופאים. האחת , היגיאה ,אשר שמה נקשר לבריאות, רפוי וניקיון. מכאן בא המושג היגיינה. דמותה של היגיאה פופולארית מאד באמנות והיא , כסמל לניקיון ובריאות , זכתה לפסלים רבים שהוצבו במקומות שונים במשך השנים. פסלה הראשון הוצב באפידאורוס, שם הקים אביה את בית החולים הראשון, והמקום המפורסם ביותר בו ניתן לראות את פיסלה הוא רומא, ב"מזרקת המשאלות" הידועה.
הבת השנייה נקראה פנקיאה, ופירוש שמה היה "רפואת הכול" ביוונית, ומכאן האמונה שהייתה מסוגלת לרפא גם היא, כול חולי. עם השנים הפך שמה מילה נרדפת לרפואת פלא, בדרך כלל במובן ספקני ושלילי.
אסקלפיוס ריפא חולים וחילץ אנשים מציפורני המוות, עד שהגדיש את הסאה כשהקים אנשים לתחייה, ובכך צמצם את הפער בין בני האדם לבין האלים, ואיים בכך על עליונותם. על כך העניש אותו זאוס ומחץ אותו למוות בברקים שלו. מאוחר יותר  נאלץ  זאוס להכיר בסגולותיו של אסקלפיוס, והפך אותו מבן תמותה לאל. אסקלפיוס שב מהמתים ונעשה לפטרון הרופאים בכל העולם, והקים בית חולים בעיר אפידואורוס. במקום זה הוקמה הגילדה של אסקולפדיאה, גילדת הרופאים העתיקה בעולם.
חוקרי יוון העתיקה מעריכים כי סיפורי המיתוס על אסקלפיוס ובני משפחתו מתבססים על אדם אמיתי בשם זה , אשר חי ביוון בשנת 1200 לפנה"ס.
 
 
4. האסקלפיון
 
המקדש הראשון שהקים אסקלפיוס היה, כאמור , באפידאורוס ונקרא על שמו אסקלפיון. מאז, כל המקדשים שלו נקראו בשם זה. האסקלפיון באפידאורוס היה מרכז הריפוי החשוב ביותר בעולם הקלאסי. המקדש היה מוקף חומה, ומשני צדי הדרך הקדושה ניצבו קברים. המקדש המרובע נשען מכל צד על שורה של עמודים בסגנון דורי ועיטוריו היו מעשה ידיו של הפסל האתונאי תימותאוס. שם גם עמד פסלו של אסקלפיוס.
 המרכז הרפואי כלל לבירינט לטיפול בהלם, חדרי ניתוח, חדרי הבראה, בתי מרחץ וגם תיאטרון וגימנסיון. בדרך אל המקדש עברו על פני לוח אבן, שבו נחקק "כשאתה נכנס לבית האל, אשר בו יש ניחוחות עשבים, עליך להיות טהור".
דרך הטיפול שם הייתה מיוחדת במינה. על מנת למצוא את התרופה המדויקת למחלתם היו המטופלים נכנסים להיכל שינה גדול לתקופת "אינקובציה", שהחלה בהיטהרות על ידי תפילה, עיסויים ואמבטיות מינראליות שהובאו מהמעיינות המינראליים בסמוך. בהמשך היו החולים ישנים במקדש למרגלות פסלו של אסקלפיוס, בהמתנה לאל שיפקוד אותם בחלומם. החולה היה מתאר את חלומו למרפאים ששרתו במקום,  והם היו מתרגמים אותו לידי טיפול. בתום הטיפול היו החולים מעלים קרבנות לאסקלפיוס, כתודה על ריפוים.  בדרך כלל הקרבן היה תרנגול. במהלך המאה ה – 5 לפנה"ס שגשג המקדש בזכות הנסים הרפואיים שהתרחשו בו ובזכות משחקי הספורט שנערכו באצטדיון המקומי.
בשנת 87 לפנה"ס נבזז המקדש על ידי המצביא הרומאי סולה, ובשנת 67 לפנה"ס הוא נבזז פעם נוספת, על ידי שודדי ים. המקדש המשיך אחר כך לשגשג תחת שלטון הרומאים עד המאה ה -5 לספירה, עת החלה הנצרות. בשנת 1881 החלו במקום חפירות ארכיאולוגיות על יד היוונים , בפיקוחו של הארכיאולוג פ. קאבאדיאס, והן נמשכו עד מותו.
מחוץ לאפידואורוס נבנו מקדשים רבים לאל אסקלפיוס. הידועים בהם היו באי קוס ובעיר פרגמון. באקרופוליס באתונה היה המקדש הגדול ביותר , וממנו התפשטה בשנת 420 לפנה"ס האמונה באל לכל רחבי העולם ההלניסטי . ברומא הוקם מקדש לאל בשנת 291 לפנה"ס על האי טיברינה. הרומאים האמינו כי אסקלפיוס בעצמו, הגיע לשם על אוניה שהגיעה מיוון בדמות של נחש. מאז ועד היום ישנו בית חולים באי זה. כך נוצרה ההיסטוריה הרפואית של האי טיברינה ומאז ועד היום לא פסק המקום מלהיות אתר מרפא.
 יותר מ – 500 מקדשים , מסקוטלנד ועד פרס הוקמו תחת שמו במאה השלישית, בעת שיא האמונה בו. האמונה באסקלפיוס החלה לדעוך לאחר שהנצרות הוכרזה כדת רשמית על ידי קונסטנטין במאה הרביעית לספירה.
האמונה באסקלפיוס סחפה דמויות ורופאים ידועים בעת העתיקה. מילותיו האחרונות של סוקרטס (470 – 379 לפנה"ס), למשל, כפי שמתאר תלמידו אפלטון (427 – 347 לפנה"ס), היו "תנו תרנגול לאסקלפיוס". אלכסנדר הגדול  (356 – 323 לפנה"ס), הקדיש את חניתו ושריון החזה שלו לאל, לאחר שרופא ריפא אותו מפציעתו. גדול הרופאים במאה השנייה לספירה, קלאודיוס גאלן (129 – 217 לספירה) , החל את עיסוקו ברפואה במקדש אסקלפיוס שבפרגמון והתייחס אליו בכתביו כאל . הוא גם נעזר בחלומות בהם הופיע אסקלפיוס למציאת תרופות שונות למטופליו.
 
5. הנחש במיתולוגיה
 
האגדה המפורסמת ביותר על אסקלפיוס מתארת את החייאתו של גאלקוס, בנו של מינוס, מלך כרתים, שהוכה למוות בברק על ידי זאוס. חרף ניסיונותיו לא הצליח אסקלפיוס לרפאו, ובייאושו נעל מינוס את שניהם בחדר . נחש הזדחל מתחת לדלת ואסקלפיוס הרגו. נחש נוסף הגיע  עם עלה, בעזרתו הצליח אסקלפיוס לרפא את בנו של מינוס. מאז אותו מקרה נקשר הנחש בשמו של אסקלפיוס ובמקדשים שנבנו לכבודו זחלו בצורה חופשית נחשים לא ארסיים, ליקקו את פצעיהם של החולים והחישו את החלמתם.
רבים הסיפורים על אופן שילובם של נחשים ברפוי, במיתולוגיה היוונית, ולכן מובן מאליו כי אסקלפיוס הופיע תמיד באמנות , בפיסול ובציור, עם נחש בידו . עוד ביוון העתיקה הפך להיות הנחש סמל הרפואה ומאז התקבל הנחש המתפתל כסמל רפואי ובשנת 1956 הפך להיות הסמל הרשמי של איגוד הרופאים העולמי. ישנם כמובן הקשרים היסטוריים ומיתיים אחרים לקשר שבין הנחש לרפואה. הידוע ביותר הוא כמובן "נחש הנחושת" המופיע בתנ"ך , ונחשי רפוי שונים במיתולוגיות רבות .
יש להבדיל בין הנחש האחד והקשרו לרפואה לבין ה"מטה של הרמס" ובו כרוכים ומשולבים שני נחשים על מטה מכונף. אין שום קשר בין שני מטות אלה, למרות הדמיון הרב הגורם לעתים לבלבול.
 
                                                       
 
מיטב אמני יוון ורומא יצרו פסלים רבים בדמותו של אסקלפיוס . בפסלים הראשונים מופיע אסקלפיוס ללא חתימת זקן. בדמויות מאוחרות יותר הוא מופיע עטוף גלימה ועטור זקן, כשחיוך של תוגה ורחמים נסוך על פניו. בכל הפסלים משעין אסקלפיוס את ידו על מטה, שנחש מתפתל סביבו.
אחד מ"ההמנונים ההומריים" נקשר לשמו (מזמור כ"ב) ובו נאמר
 
"שבח לאסקלפיוס בן אפולון אפתח ואשירה,
הוא הרופא חוליים – קורוניס בת המלך פלגיאס,
האלוהית במישור של דוטיון ילוד ילדתו
נחת רבה לבני איש ומשקיט דווי אנוש וכל נגע.
שא אפוא, שר, הברכה, בשירי אחלה את פניך."
 
 
6. סכום
 
הרופאים בעת העתיקה נקראו אסקלפיים וכך השתמר שמו של אסקלפיוס במהלך הדורות. המיתולוגיה היוונית, כמו שאר המיתוסים, מקפלת בחובה תמונות מחיי החברה הקדמונית – גם אם לא כל הסיפורים המוזכרים בהם אכן אירעו במציאות. המיתולוגיה היא בבואה של החיים, המנהגים, האמונות והמוסר של העת העתיקה. הספור על אסקלפיוס והמיתוס שנקשר בשמו נמשכו לאורך כל השנים, עד היום. עובדה זו מסבירה את מילות הפתיחה של שבועת היפוקראטס גם כיום.
 
 
                                                                                                          
 
 
 
ליצירת קשר עם ד"ר אפי זיו כתבו לדוא"ל : efiziv@efiziv.co.il