|
ההיסטוריה הסודית של תיאודורה
אלי אשד
תיאודורה: אתה יודע שאני חולה, פרוקופיוס ...אם כן, לא רק הספרים שלך יאריכו ימים ממני; גם אתה עצמך. איש לא ימנע ממך לכתוב מה שתכתוב.
פרוקופיוס: אני...
תיאודורה: בסתר כמובן. תיאודורה כמות שהיא מלכה במערומיה: בת נהג דוב מקפריסין ...נודדת מקרקס לקרקס בכל המזרח, משלהבת של אספסוף. חשפנית. מה עוד ? ..זונה, אולי? למה לא? האם לא הפקירה גופה לגברים אין ספור? האם לא הציגה פנטומימה של פרוצות לעיני אלפים? האם לא פשקה רגליה לזנונים? לא הפילה עוברה חמש פעמים? האם לא הייתה הפילגש של סורי ולא נטשה את בנה יחידה אי שם במצרים או בלוב? תיאודורה המושחתת! לא מלכת ביזנטיון, חולשת על אימפריה אדירה. לא הוד קדושתה, שכמרים כורעים לפניה ונושקים את כפות רגליה. לא מדבירת המרד הגדול, לא שומרת המוסר ומפיצת האמונה - אלא המושחתת! המופקרת! לדיראון עולם! לדורי דורות! ...והספר הזה, שיופץ רק לאחר מותי, אכן יהיה רב מכר! יחטפו אותו, יעבירו אותו מיד ליד! גדולים ונערים, גברים ונשים, בגלוי ובסתר. שיחת הבריות בקובות היין בפונדקים, בחדרי מיטות ובשווקים! יקראו אותו בלהיטות, בתאווה! וכמה סיפורי זימה יהיו בו!''.......
פסל זאוס באולימפיה – אחד משבעת פלאי העולם העתיק
פסלו של זאוס במקדש באולימפיה היה עשוי מזהב ושנהב והתנשא לגובה של כ-13 מטר. הפסל ייצג את ראש האלים בשיא הדרו. הוא נראה יושב על כס מלכות, מחזיק בידו השמאלית שרביט ובראשו עיט או נשר, אחד מסימני הזיהוי שלו, עליו יובאו פרטים בהמשך הפרק, ועל ידו הימנית עומדת אלת הניצחון, ניקה (בדומה לידה השמאלית של אתנה בפרתנון שבאתונה).
על ראשו התנוסס כתר של עלי זית. הדמות המלכותית והמרשימה הגיעה עד לתקרה ויציעי עץ מיוחדים נבנו מעל הקומות העליונות בצדדים, כדי לאפשר למבקרים להתבונן......
הארי פוטר והמיתולוגיה היוונית
רבים יתהו על הכותרת. לכאורה מה הקשר בין סיפורי המיתולוגיה היוונית שסופרו לפני אלפי שנים לבין סדרת הספרים של הארי פוטר שנכתבה על יד יג'יי. קי. רולינג ? מה לספרים דמיוניים של השנים האחרונות לבין הדמיון של היוונים הקדמונים?
אחד מן התענוגות הרבים המזומנים לקוראי הסדרה, כרוך בגלויים של אזכורי המיתולוגיה השזורים בחוט נעלם ומרומז בספור הקולח. הגב' רולינג ניחנה ברגישות מילולית יוצאת דופן וביכולת לשזור את הרמזים באורח אגבי, שאינו פוגם ברצף העלילה.
הסוס של ליאונרדו דה וינצ'י במילאנו
ליאונרדו דה וינצ'י (1452-1519) שהה במילאנו כעשרים שנה. בשנת 1481 , כשהוא בן 29 ועובד בסדנה של ורוקיו בפירנצה, שלח ליאונרדו מכתב לשליט מילאנו ובו הציע לו את שירותיו. היה זה כעין מסמך של קורות חיים כמקובל כיום ולמרבית הפלא, את עובדת היותו צייר, ציין רק בסעיף השישי. חוץ מציון יכולתו בתכנון כלי נשק, ביצורים וארגון נשפים ומופעים אור-קוליים בארמון, ציין ליאונרדו כי ביכולתו ליצור פסל ענק של פרש, אותו ביקש להקים לזכר אביו של השליט – פרנצ'סקו ספורצה, מייסד השושלת.
|
|
|
"שקר הציור בישראל" - סמדר כץ |
|
|
הדיקטטורה של הממסד האמנותי
באמנות הישראלית שולט זה שבעים שנה ממסד אמנותי דיקטטורי (אוצרי מוזיאונים, מבקרים, אמנים נחשבים, בעלי גלריות נחשבות), המנציח את הקו הפוסט מודרני, ודורס כל צייר שאינו שייך לזרם זה.
הציור העכשווי הוא אמנות קשוחה השומרת את גבולותיה בקנאות.חסר לך שתהיה צייר שיודע לצייר. הממסד האמנותי דואג שהקהל – כלומר אנחנו – לא נדע שקיים גם ציור יפה, כזה שפשוט נהנים ממנו, ולא צריך "להבין".
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
|
|
המוזיאון לתולדות האמנות - וינה
|
|
|
|
כתב : מר אלון קליבנוב |
|
|
האמנות המזוהה ביותר עם וינה היא המוסיקה שנוצרה בה לאורך דורות, אולם גם אם רק בסוף המאה ה-19 הפכה וינה למרכז של יצירה משמעותית בתחום האמנות הפלאסטית, הפאר וההדר של בית הבסבורג ונטייתם לתחום האמנות הפכה את וינה למרכז עצום של אמנות מערבית שנאספה על ידיהם.
כיום מהווה וינה אחת מבירות האמנות של העולם. האוספים המשובחים שלה, המרוכזים בכמה מן המוזיאונים החשובים ביותר בעולם הנמצאים בה ממקמים אותה במפת התרבות העולמית כיעד חובה לכל חובב אמנות.
|
|
|
|
הולנד ובלגיה של האמנות - רובנס ורמברנט
29 שנה בדיוק, מפרידות בין שני גדולי האמנים של ארצות השפלה, רובנס ורמברנדט. בשנת 1977 חגגו את הולדת ה – 400 של רובנס ו – 2006 היא שנת ה – 400 להולדתו של רמברנדט. השוואה בין שניהם מתבקשת מאליה כמעט.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
|
|
חייה ויצירתה של ארטמיסיה ג'נטילסקי
מאת דוד רפ
ארטמיסיה ג'נטילסקי הייתה אחת הציירות החשובות הראשונות של אירופה ואף לא היססה - במאהה-17 - להעיד נגד גבר שאנס אותה. המחקר הפמיניסטי הכתירה כגיבורה, אך ארטמיסיה ג'נטילסקי הייתה דמות עמוקה ומורכבת בהרבה.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
|
|
ניקולו מקיאוולי (Niccolo Machiavelli, 1469-1527)
מתוך הנסיך (14-1513)
ניקולו מקיאוולי, אל לורנצו דה מדיצ'י המהולל השואפים לזכות בחסדו של נסיך נוהגים בדרך כלל להגיש לו דברים הנחשבים בעיניהם, או כאלה שהנסיך אמור להתענג עליהם. לכן מקבלים הנסיכים לעתים מזומנות סוסים, כלי נשק, אריגי זהב, אבני חן, ושאר קישוטים, כראוי למעמדם. ברצוני להגיש להוד מעלתך עדות להכנעתי אליך, לא מצאתי בין הדברים שברשותי דבר יקר יותר וראוי להערכה מאשר הבנת פעילויותיהם של גדולי עולם, אותה למדתי מתוך ניסיון ארוך בימינו ולימוד ממושך של ימי קדם. אלה נשקלו ונלמדו על ידי בחריצות רבה, ועתה רשמתי אותם בכרך קטן, שאותו אני שולח להוד מעלתך. ואף כי סבורני, כי חיבור זה אינו ראוי דיו לרום כבודך, אני מאמין כי ברוב טובך תקבלו, בהבינך כי אין ביכולתי להעניק לך שי גדול יותר מאפשרות זאת להבין בזמן קצר את אשר למדתי אנוכי במשך שנים כה רבות ובמחיר של פגיעות וסכנות לאין ספור.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
|
|
בנדיקטוס , נזירים ומנזרים
בנדיקטוס הקדוש מנורסיה (480?-547?), איש כנסייה איטלקי, מייסדו של מסדר הבנדיקטינים ואבי הנזירות הנוצרית במערב.
נזיר וקדוש. ניסח את תקנון המסדר הנקרא על שמו. חי בשנים 547-480 לערך. יומו אצלהקתולים 11.7, המנזר במונטה קסינו מציין את יום פטירתו ב-21.3.
בנדיקטוס נולד בנורסיה (Nursia) בחבל אומבריה באיטליה. בשל המתירנות של החברה הרומית פרש למערה בסוביאקו. הקים 12 מנזרים, כל אחד מהם בן 12 נזירים הכפופים לאב. אחותו התאומה, סכולסטיקה, גם היא הפכה נזירה
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
|
|
אם אין אני לי - נפולי
דרך מיוחדת לעקוב אחר ספר היא לטייל במקומות שאותם הוא מתאר. שוש סלונימסקי לוקחת אותנו לסיור בנאפולי בעקבות "הר אדוני" של ארי דה לוקה, "המשפחה מנפולי" של פרנץ וורפל והאמן הסורר קרווג'ו.
שוש סלונימסקי
פורסם בy-net 10.01.08
אי שם בסמטאותיה הצרות של נפולי מסתתרת כנסייה קטנה בשם "פיו מונטה דלה-מיסריקורדיה" (PIO MONTE DELLA MISERICORDIA). בין קירותיה מגיחה לנגד עינינו יצירה של אמן, גאון, שאת מיטב זמנו עשה דווקא בבריחה משלטונות החוק, בהיותו חשוד בביצוע מעשה רצח ופשעים אחרים, שאינם עולים בקנה אחד עם שמירת החוק.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
|
|
היהודים בוונציה
ייתכן שבאחד מאיי ונציה הנקרא ג'ודקה התיישבו יהודים כבר במאות ה-11 וה-12. רק במאה ה-14 קיבלו יהודי גרמניה אישור רשמי לפתיחת בנק בעיר. הקהילה התחזקה כאשר הגיעו פליטים יהודים מהאזור היבש, לאחר שברחו בראשית המאה ה-16 ממעשי הביזה וההרס של צבאות הגרמנים במלחמה נגד ונציה. מספרם הרב של הפליטים אילץ את שלטונות ונציה לייסד את הגטו הראשון בהיסטוריה האירופית ב- 1516. היהודים הורשו לעסוק בהלוואה בריבית ובמסחר בבגדים משומשים. היחידים שהורשו לעסוק במסחר בינלאומי היו יהודים ממוצא ספרדי ולוונטיני. אלה הוכרחו להתגורר בגטו מאוחר יותר, בסוף המאה ה- 16. תור הזהב של יהדות ונציה היה במאות ה-16 וה-17.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
|
|
הקסם של ונציה
לא הקסם שקע, העיר ונציה מושכת אליה תיירים כבר מאות שנים, למרות הצפות, בעיות שימור, הפקעת מחירים ויחס עוין של התושבים אל המבקרים, כמה עצות לקראת קרנבל החורף השנתי.
מאת משה גלעד, עתון "הארץ", 11.1.08
ב"עיר המלאכים הנופלים", ספר על השריפה בבית האופרה של ונציה שרואה עתה אור בעברית, כותב המחבר ג'ון ברנדט: "גם אותי כישפה השלווה של ונציה, וונציה עצמה כישפה אותי עוד יותר. מה שהיה בתחילה משיכה אל יופייה של העיר התפתח עם חלוף הזמן להיקסמות כללית יותר. למן ההתחלה נצרתי בלבי את מלות האזהרה של הרוזן מרצ'לו: 'כולם בוונציה משחקים... ונציאנים לעולם אינם אומרים את האמת. אנחנו מתכוונים בדיוק להיפך ממה שאנחנו אומרים'" (הוצאת כנרת זמורה ביתן, תרגום עדנה שמש).
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
 |
|
מבחינתם של איטלקים רבים, סיציליה יכולה לשקוע בים. במשך שנים נחשבה למחוז עני ופרימיטיבי. יושבי הצפון התייחסו בעליונות לחבל הדרומי של ארצם, אולם סיציליה היא מחוז עשיר מבחינה תרבותית, המציע למבקר בו אתרים היסטוריים רבי עניין, במיוחד מקדשים יווניים, אך לא רק, גם עיירות הבנויות בסגנון הברוק ובעיקר את התרבות הנורמנית שהתפתחה במאה ה-11 והשכילה למזג בתוכה הרבה ממורשתו המפוארת של המזרח. טיול בסיציליה איננו ספיח לטיול באיטליה, אלא מסע בפני עצמו. עליה לרגל תרבותית.
והאטנה בצד הצפון מזרחי של האי. קונוס אדיר, שחור, מעשן, מתפרץ שמדרונותיו הם תערובת של נחשי לבה מרוסקים, שלג, יערות ועוצמה כבירה ושחורה. יש הטוענים כי האטנה הוא ההר שפלט מתוכו את סיצליה.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
 |
|
אלכסנדר השישי
"המושחת הקדוש"
רודריגו בורג'יה 1431-1503 . אפיפיור משנת 1492
המושחת הקדוש- הוא נחשב לאחד השליטים המושחתים ביותר בהיסטוריה. כהונתו בתפקיד המקודש ביותר לבני דתו הייתה ההיפך הגמור מכפי שמצופה מאדם בסדר גודל שכזה. הוא השתייך למשפחה שידועה לשמצה עד ימינו אנו כצמאת דמים וכחסרת כל עכבות מוסריות. במקביל להיותו פטרון של אמנים גדולים בני תקופתו, לאהיה מעשה שחיתות שבו לא נגע, מניאוף ועד שוחד ומסחטנות ועד רצח. ואולי דווקא בשל כך ראוי לבחון מקרוב את רודריגו בורג'יה, הידוע יותר כאפיפיור אלכסנדר השישי.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
 |
|
שורשי הקרנבל
הקרנבל כתופעה עולמית חוצה תרבויות וחברות על פני הגלובוס כולו. קיומו כתופעה מאחד את בני האדם באשר הם, מאז העת העתיקה ועד ימינו אלה. עדות ראשונה בהיסטוריה לקיומם של מוטיבים קרנבלים, מוצאים אנו בחגיגותהדיוניסיות ביוון העתיקה כבר במאה ה- 6 לפנה"ס. דיוניסוס במיתולוגיה היוונית היה אל הגפן, היין, היצר והפריון. פולחנו היה כרוך בחגיגות פרועות מציתות דמיון, שירי הוללות וזימה.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
מהי איקונוגרפיה
ביצירות אמנות, פיסול וציור, ישנו "צופן" מיוחד אשר ניתן על פיו לזהות דמויות, מקומות, נושאים ואפילו רעיונות מופשטים. ה"צופן" הזה נקרא איקונוגרפיה (המילה מורכבת משתי מלים ביוונית – איקון – תמונה, גרפיה – כתיבה). האיקונוגרפיה הינה שפה אשר במקום אותיות ומלים יש בה סימנים מוסכמים, הנקראים אטריבוטים. האטריבוט הינו כל פרט, אביזר, המתקשר לדמות מסוימת. מי שמכיר את השפה הזו, יכול על פי האטריבוטים להבין ולזהות את הנושאים השונים המתוארים ביצירה. אנו מבדילים בין איקונוגרפיה חילונית – כמו דמויות ונושאים מההיסטוריה או המיתולוגיה היוונית ואיקונוגרפיה דתית – דמויות ונושאים מהתנ"ך או מהנצרות.
המקור לאטריבוטים מגיע מתחומים מגוונים – מקור ספרותי, מקורות חזותיים ורקע תרבותי המאפיין את התקופה בה נוצרה היצירה.
האטריבוטים נקבעו, במשך השנים, בהתאם לתכונותיה של הדמות, בהתאם לתפקידיה, לאופייה ועל פי אירועים בחייה של הדמות. הנושא הוא מורכב ומרתק ולכן נכתבו מספר מילונים ולקסיקונים המסייעים לנו לזהות את האטריבוטים. האמנים בעבר ידעו היטב את סימני הזיהוי האלה ושיבצו אותם ביצירות האמנות.
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן
|
 |
|
|
|
הרפואה במיתולוגיה היוונית
שבועת היפוקראטס המקורית מתחילה במשפט "אני נשבע בשם אפולו המרפא, בשם אסקלפיוס, היגיאה ופנקיאה וכל האלים והאלות עדי, כי אקיים את השבועה הזאת דלהלן כמיטב שיפוטי ויכולתי..."
נוסח השבועה המקורי עבר אמנם שנויים רבים ואינו מקובל היום בנוסחו העתיק, אך מרתקת העובדה שהשבועה מתחילה באזכור שמם של אלי הרפואה במיתולוגיה היוונית. יתרה מזו, היפוקראטס עצמו (460 – 377 לפנה"ס), מתפאר בהיותו דור 18 לאסקלפיוס. גם אריסטו (384 – 322 לפנה"ס) , גדול הפילוסופים של יוון כותב כי הוא דור 16 לבנו של אסקלפיוס , מכאון.
לקריאת המאמר המלא לחץ כאן
|
