efiziv@efiziv.co.il

 



                                  "מי ומי" במיתולוגיה היוונית
 
פתיחת התערוכה של אגודת המאיירים בישראל בנושא המיתולוגיה היוונית מזכירה שוב את ההתעניינות הרבה במיתולוגיה בקרב ציבורים נרחבים – מגילאי 7 ועד 77. ביניהם רבים המכירים את הדמויות והסיפורים, כמו גם את בעלי החיים, הביטויים והשמות מהמיתולוגיה, אך מתקשים מאוד לזכור את כל הגיבורים ותכונותיהם, ולסדר אותם בסדר הנכון, מבחינה כרונולוגית וגנאולוגית. להלן אנסה "לעשות קצת סדר" בדמויות המיתולוגיות הרבות ובקשריהן הנפתלים. מטבע הדברים אוכל לעשות זאת כאן רק על קצה המזלג, ולהזכיר את החשובות והבולטות שבהן בלבד.
 
ישנם שני מקורות עיקריים ללימוד ולידיעת הסדר הגנאלוגי של גיבורי המיתולוגיה. הראשון שהעלה על הכתב סיפורי מיתולוגיה היה הומרוס, בשני האפוסים הגדולים שלו – האיליאדה והאודיסיאה. אחריו כתב הסיודוס את התיאוגוניה (תולדות האלים) – אשר מהווה עד היום את המקור העיקרי לגנאלוגיה של המיתולוגיה היוונית. סופרים ומחזאים יוונים ציינו ברבות הזמן עוד שמות, משפחות ועלילות הקשורים במיתולוגיה, וכך נאסף המידע, שמאפשר לצייר את אילן היוחסין המיתולוגי הענֵף של הדמויות המיתולוגיות. הרומאים, אשר אימצו את המיתולוגיה היוונית כמות שהיא, ורק הוסיפו אותה לזו שלהם, הוסיפו גם הם פרטים רבים בנושא. חלק מהדמויות היווניות קיבלו שמות רומיים, מבלי לשנות את סיפורה ואופייה של הדמות (השם הרומאי של הדמויות מצוין להלן בסוגריים לצד שמן היווני).
 
אילן היוחסין של המיתולוגיה היוונית מכיל אלפי דמויות. החלוקה הכללית ביניהם היא לאלים ראשיים, אלי משנה, חצאי אלים (כאשר אחד מההורים הוא בן/בת תמותה), גיבורים בני תמותה ובעלי חיים שונים ומשונים. רבים מהצאצאים הם מייסדי עמים, שושלות וערים.
 
הגנאלוגיה היוונית מתחילה מהכאוס, ממנו נוצרו מספר ישויות, החשובות שבהן גאיה –
האדמה, ואוראנוס – השמים. 12 הטיטאנים שנולדו בין צאצאיהם הרבים של השניים היו אלו אשר באמצעות קרונוס, הצעיר מביניהם, הפכו לשליטי העולם. האלים האולימפיים (החיים באולימפוס, ומכאן שמם) נאבקו בהם ותפסו את השלטון על היקום, ושלטונם נמשך עד עצם היום הזה.
 
אלי האולימפוס (אלים ראשיים) – 12 אף הם – מנהלים את העולם ואחראים על סדרי הטבע. שלושת הבכירים הם זאוס (יופיטר), פוסידון (נפטון) והאדס (פלוטו). האלים הגברים הנוספים הם אפולו (אפולו), הרמס (מרקורי), ארס (מארס), הפייסטוס (וולקן) ודיוניסוס (בכחוס). האלות האולימפיות הן הרה (יונו) רעייתו של זאוס, דמטר (סרס), הסטיה (וסטה), ארטמיס (דיאנה), אתנה (מינרבה) ואפרודיטה (ונוס).
 
אלי המשנה הם אלים שקשורים לאלים הראשיים ולעתים מבצעים עבורם את המטלות והתפקידים שלהם. הליוס (סול), אסקלפיוס, היגיאה, 9 המוזות – קשורים לאפולו. ארוס (אמור, קופידון), 3 הכאריטות (הגרציות) קשורות לאפרודיטה (ונוס). נראוס והנראידיות בנותיו, טריטון, אלי נהר, פרוטאוס, אמפיטריטה – קשורים לפוסידון (נפטון). אריאדנה, סטירים (פאונים), סילניוס והמנאדות קשורים לדיוניסוס (בכחוס). לארטמיס קשורות דמויות כמו אקטאון, אוריון וקאליסטו. ניקה (ויקטוריה), אלת הניצחון קשורה לאתנה.
 
בני ובנות הזוג של האלים הולידו עימם את הגיבורים שיוזכרו בהמשך. לדוגמה, לדה, אירופה, איו, דנאה, גנימדס, אנטיופה, מאיה ורבות אחרות היו בנות זוגו של זאוס וילדו לו צאצאים. לאפולו היו בני זוג משני המינים כמו דפנה, יקינתון, קורוניס אמו של אסקלפיוס ורבות אחרות. אדוניס היפהפה היה בן לווייתה של אפרודיטה, אנדימיון בן זוגה של אלת הירח.
 
בני תמותה וחצאי אלים הם גיבוריהם של סיפורי מיתולוגיה רבים. האלים מתערבים בעלילותיהם, חלקם באופן פעיל ביותר. אגממנון, מנלאוס, אכילס, איאקס, אודיסאוס ורעייתו הנאמנה פנלופה היו מגיבורי יוון במלחמת טרויה, לצד הלנה היפה. מנגד היו דמויות טרויאניות כמו פריאמוס והקובה מלכי העיר, הקטור, פאריס, קסנדרה, הכהן לאוקאון ואיניאס. גיבורים אחרים היו הראקלס (הרקולס), יאסון וגיבורי ספינת הארגונאוטים, מדאה אשתו, פרסאוס קוטל המדוזה, תסאוס מלך אתונה, מינוס מלך כרתים ואשתו פאסיפאה, אדיפוס ובתו אנטיגונה, אורפאוס, דדלוס ואיקרוס, אנדרומדה, בלורופון והסוס המכונף פגאסוס, כארון משיט הספינה לשאול, סיזיפוס ועונשו הנצחי, המלך מידס ומגע הזהב שלו, נרקיס ואקו. לאותה קבוצה ניתן לשייך גם את הנימפות היפות שהיוונים ראו בדמיונם בכל מקום בטבע – נימפות היער, נימפות המים, המעיינות, ההרים ועוד.
 
מפלצות, בעלי חיים ויצורים משונים מקשטים גם הם את מרקם הדמויות הססגוני של המיתולוגיה. ביניהם הקנטאורים – חציים אדם וחציים סוס, הקיקלופים בעלי העין האחת, קרברוס הכלב בעל שלושת הראשים, הספינקס והחידה שלו, ההרפיות הנוראיות, ההידרה בעלת תשעה ראשים, טיפון, נחש הפיתון, סקילה וכריבדיס, הכימרה, הסירנות בעלות הקול המהפנט ואחרים.
 
מושגים וביטויים שקשורים לדמויות ולעלילות המיתולוגיות נותרו והשתלבו בתרבות המערבית, והם שגורים בפינו ושזורים בשפות רבות. למשל, סוס טרויאני, אהבה עיוורת, ניקוי אורוות, זר עלי דפנה, עבודה סיזיפית, תסביך אדיפוס, הים האגאי, חליל פאן, פאניקה, תיבת פנדורה, האורקל מדלפי, הרמוניה, הרמפרודיט, עקב אכילס. קסיופיאה ומערכות הכוכבים נושאים שמות מהמיתולוגיה, וכמוהם תריסר המזלות.
 
מטרתו של מאמר זה צנועה. החלוקה הטכנית הבסיסית שהוצעה כאן היא הצעד הראשון להבנת המרקם ולפענוח הצופן הגנאלוגי של המיתולוגיה היוונית והעולם המיתולוגי. כך קל יותר לסווג את הדמות לפי הקבוצה אליה היא שייכת, וליצור אט אט את המארג המורכב של גיבורי המיתולוגיה היוונית.
 
רבות מהדמויות הנזכרות כאן מופיעות ביצירות המוצגות בתערוכה. ניכר ביצירות כי יוצריהן מכירים את הדמות, תכונותיה, אופייה, תפקידיה ומעלליה. התבוננות יסודית ביצירות הינה אם כן הנאה ששכרה בצידה. אין ספק כי התערוכה תסייע לכולנו להכיר ולזכור דמויות מיתולוגיות, לפחות אלו המיוצגות בתערוכה, באמצעות היצירות של חברי אגודת המאיירים.
 
 
 
 
 
ליצירת קשר עם ד"ר אפי זיו כתבו לדוא"ל : efiziv@efiziv.co.il